פרידה מ"בנות" בשש סצנות מוזיקליות

יתוּש מוח

רק אחרי שסיימתי לצפות בפרק האחרון (והמאכזב למדי) של בנות, הבנתי עד כמה הסדרה הזאת היתה משמעותית בחיים שלי. זו היתה הפעם הראשונה שמישהי הצליחה לנסח את המשברים של דור שלם – הדור שלי, שלנו – דור שלא היה לו קודם ייצוג כזה על המסך. פתאום ניו-יורק היא לא רק "סקס והעיר הגדולה" ודירות מהממות ונעליים באלף דולר, אלא עוד עיר של דירות קטנות ועבשות שגם עליהן מתקשים לשלם את השכירות, של דייטים וסקס עם פרטנרים שיש להם בארנק יותר נוירוזות מכסף ושל שאלות כמו "מה לעזאזל אעשה עם התואר שלי", שהתשובות עליהן מכילות אמת קשה מדי. 

בנות עלתה לי על העצבים הרבה פעמים; היא לבנה מדי, מתפנקת מדי, נרקיסיסטית מדי. הכל נכון. אבל נראה לי שהרגשות הקשים שהסדרה עוררה בי לפרקים דומים לרגשות ששמורים לקרובי משפחה, או לחברים טובים, אלה שמצליחים לעצבן אותי יותר מכולם, דווקא בגלל שאני הכי אוהב אותם.

כשמישהו שאנחנו אוהבים הולך, צריך להיפרד. קראתי אינסוף סיכומים על הסדרה, רובם דרך העיניים המאוכזבות של הפרק האחרון, וחלקם עם מבט קצת רחב יותר. אחד חכם ורגיש במיוחד הוא של חברתי נגה ברגר, שסיכמה את הסדרה דרך כמה תמות מרכזיות: זוגיות, כסף, חברות ועוד. אם כן, נראה שמלאכת הסיכום כבר נעשתה ואין טעם להוסיף. 

לכן במקום לכתוב עוד סיכום, החלטתי להיפרד מבנות דרך שש סצנות מוזיקליות, כלומר כאלה שהמוזיקה היא חלק בלתי-נפרד מהן, שבעיני היו היפות, המרגשות והמשמעותיות בסדרה (ובסופן בונוס!). 

1. Icona Pop – I Love It (עונה 2, פרק 3)

יש בסדרה די הרבה סצנות שבהן האנה ואלייז'ה רוקדים יחד בטירלול חושים, אבל זו האהובה עלי מכולן. השניים הולכים לאיזו מסיבת אנדרגראונד היפסטרית, שם האנה מחליטה להתנסות לראשונה בקוקאין. בדרך-כלל כשהאנה משתכרת או מתמסטלת המצב מסלים די מהר, ובאמת כבר בסצנה הבאה רואים אותה רוקדת עם גופיית רשת צהובה, לצלילי I Love It של איקונה פופ.

I got this feeling on the summer day when you were gone
I crashed my car into the bridge

I don't care, I love it, I don't care

You're on a different road, I'm in the milky way
You want me down on earth, but I am up in space
You're so damn hard to please, we gotta kill this switch
You're from the 70's, but I'm a 90's bitch

השיר הזה הוא קצת כמו מיקרוקוסמוס של הסדרה, בייחוד בשנים הראשונות שלה. שיר כיפי וקצבי אבל שיש בו גם תחושה בלתי נסבלת של חוסר תוחלת שמוביל לחוסר אכפתיות ולאסקפיזם. של לרקוד עם דמעות בעיניים ועם ידיעה שמרוב שכואב לנו מהכל, כבר קצת לא אכפת לנו מכלום, חוץ מעצמנו.

2. Kanye West – Stronger (עונה 2, פרק 9)

אני לא חושב שיש ספק שהדמות הכי בלתי בסדרה היא מארני. בכל שאלון "לאיזו דמות מבנות את הכי דומה" שעשיתי בבאזפיד רק התפללתי שלא אצא מארני (ואף פעם לא יצאתי! אני תמיד שושנה או אדם). מארני היא צדקנית, מתחסדת, מזויפת, פרפקציוניסטית, מעצבנת וכמו שאר הדמויות בסדרה – מאד מרוכזת בעצמה. כשהיא התחילה עם קריירת השירה שלה, חשבתי שזו פשוט עוד דרך להעמיק את בלתי-הנסבלות שלה. אבל מה שמעניין במארני זה שמרוב שהיא כל-כך מה שהיא, ומרוב שמתחשק לפעמים פשוט להגיד לה לסתום, כשמדי פעם כן יוצא ממנה משהו אחר – אמיתי, כואב, לא שלם – הוא עוצמתי הרבה יותר. כשהיא מגיעה למסיבה לכבוד האפליקציה של האקס שלה, היא מחליטה על דעת עצמה לשיר את Stronger של קניה ווסט (במקור של דאפט פאנק). זו בחירה מוזרה – השיר לא מתאים לה ובעיקר לא מתאים לסיטואציה. ובאמת כשהיא מתחילה לשיר, המבוכה של כולם – המשתתפים במסיבה והצופים בבית – כמעט מכאיבה בגוף. כולם מסתכלים עליה כאילו היא הדבר הכי פתטי שהם ראו בחיים שלהם. אבל אז קורה משהו אחר.

And you don't give a fuck what they all say, right?
Bow in the presence of greatness
Cause right now thou hast forsaken us
You should be honored by my lateness
That I would even show up to this fake shit
So go ahead, go nuts, go apeshit

כשהיא שרה את המילים האלה, היא חושפת את הזיוף לא רק שלה, אלא של כל הסיטואציה שהיא נמצאת בה, של העמדת הפנים ושל הסרט שכל הנוכחים בחדר (ואולי גם הצופים בסדרה) חיים בו. באופן משונה, דווקא מארני היא זו שמזכירה לנו מבלי להתכוון – היי, כולנו לא כאלה וואו.

3. Harry Nilsson – You're Breakin' MyHeart (עונה 3, פרק 7)

הפרק בבית הקיץ הוא אחד הפרקים האהובים עלי בסדרה. הוא מעמיד במרכזו את מערכת היחסים בין האנה, מארני, ג'סה ושושנה, ובפעם הראשונה מעמת אותן ואותנו עם זה שלמען האמת – היא די דפוקה. מארני רוצה שכולן ייהנו ויתקרבו אחת לשנייה בסופשבוע מושלם של ריפוי והחלמה בלונג איילנד, אבל הכל משתבש. מזג האוויר נורא, אלייז'ה וחבריו ההומואים מצטרפים אליהן, הבנות רבות הרבה, ובמקום מסיבת קיץ חמימה הסופשבוע הופך להיות סערה מתישה של מחשבות ורגשות. לרגעים נראה שהן לא יצליחו להתגבר על כל השִיט שהיה מתחת לפני השטח כל-כך הרבה זמן,ופתאום התחיל לצוף. סצנת הריקוד, עם כוריאוגרפיה של אלייז'ה וחבריו, היא חריגה מאד באסתטיקה של הסדרה. כשצופים בה בתוך הפרק קצת לא ברור מה קורה – מה הסצנה הזאת קשורה בכלל לשאר הפרק? אבל כשממשיכים בפרק מתחילים להבין שכשארבעתן רוקדות ככה, וברקע "את שוברת לי את הלב, את קורעת אותו לחתיכות, לכי תזדייני", משהו הולך להתפוצץ עוד מעט. אבל שגם אם הכל יתפוצץ – יכול להיות שזה דווקא לא יהיה כזה נורא.

4. Fiona Apple – Valentine (עונה 2, פרק 9)

האנה נמצאת בתהום. היא נפרדה מאדם, הOCD שלה מאמלל אותה ונראה שהיא באמת הגיעה לנקודת שפל חדשה בחיים שלה. בדרך חזרה מבית החולים, אחרי שהיא חוררה לעצמה את עור התוף בהתקף נורא, היא נתקלת באדם ברחוב. הוא עומד מחוץ לבר, ובפנים מחכה לו נטליה – החברה החדשה שלו. אחרי הפגישה המגומגמת עם האנה, הוא חוזר פנימה ומזמין מנה של ויסקי, למרות שהוא בגמילה. נטליה ואדם מתחילים לרקוד כשברקע מתנגן השיר של פיונה אפל, ריקוד מתוק אבל גם קורע-לב.  

You didn't see my valentine
I sent it via pantomime
While you were watching someone else
I stared at you and cut myself

I'm a tulip in a cup
I stand no chance of growing up
I've made my peace, I'm dead, I'm done
I watch you live to have my fun

אדם והאנה, שניהם לא מצליחים לצאת מהתהומות שלהם. כמו פרח בתוך כוס, שניהם לא מצליחים להשריש, לגדול ולהתפתח, לא ביחד וגם לא בנפרד.

I root for you, I love you
You you you you
I root for you, I love you
You you you you

5. Rihanna – Desperado (עונה 6, פרק 3)

נראה לי שלא באמת צריך להציג את הפרק השלישי של העונה השישית של בנות. אני משוכנע שבהיסטוריה של הטלוויזיה מעולם לא נכתבו כל-כך הרבה מילים על פרק אחד. ובאמת מדובר באחד הרגעים הכי מסעירים בטלוויזיה העכשווית – שלב חדש באופן שבו אנחנו מדברים על טלוויזיה, ובאופן שבו טלוויזיה דנה בנושאים פוליטיים, חברתיים ומגדריים. בפרק, האנה מגיעה לדירתו של סופר שהואשם בהטרדות מיניות, שהזמין אותה לפגישה אחרי שכתבה עליו מאמר קטלני. לא אאריך במילים לגבי הפרק עצמו, כאמור כתבו עליו מספיק (ממליץ על הביקורת של חן חדד, בעיני מבקרת הטלוויזיה הכי טובה היום בישראל, שכתבה עליו יפה). בסוף הפרק, הבת של הסופר המטריד מגיעה הביתה ומבקשת לנגן מולו ומול האנה את השיר החדש שהיא למדה על חליל. השיר הוא Desperado של ריהנה, שהביצוע המקורי שלו משתלב לתוך נגינת החליל של הילדה. האנה יוצאת מהבניין, הלומה והמומה. מולה צועדות עוד ועוד נשים, עם הגב למצלמה, עולות לכיוון הדירה שלו. לינה דנהאם אמרה שבחרה בשיר של ריהנה פשוט כי היא מתה עליה. אבל קשה שלא להקשיב למילים שריהנה שרה, על הייאוש מול גבר עם לב ריק, ושלמרות שהוא כזה היא מרגישה כמו במעין מעגל שהיא לא יכולה לצאת ממנו כי היא לא רוצה להיות לבד. דספרדו.

6. Robyn – Dancing On My Own (עונה 1, פרק 3)

אחרי שהאנה מגלה שיש לה מחלת מין שנקראת HPV, היא נאלצת להיפגש עם האקס שלה אלייז'ה שנושא עימו גילוי נוסף: הוא יצא מהארון. הגילויים האלה מטלטלים את האנה. היא חוזרת הביתה ויושבת מול מסך הטוויטר, מתלבטת איזה ציוץ מיואש לכתוב. היא מקלידה ומוחקת, מקלידה ומוחקת, ובסוף מצייצת את הציטוט האלמותי של ג'סה "All adventurous women do" – לכל הנשים ההרפתקניות יש. ברקע מתחיל להתנגן Dancing On My Own של רובין, וזה בדיוק מה שהאנה מתחילה לעשות. כשהאנה מתחילה לרקוד עם עצמה (ולאחר מכן מארני מצטרפת אליה) אני מבין שאני מאוהב. בהאנה, בבנות, בקול החדש הזה, בשפה החדשה הזאת ובהבנה שגם כשהכל חרא, וגם כשאני מרגיש הכי לבד, עדיין יש לי עם מי לרקוד.   

*בונוס!:  פלייליסט חביב עם השירים מהפוסט הזה ועוד כמה יפים מהסדרה. תהנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

nineteen + nineteen =